היופי שבמדיטציה 

היופי שבמדיטציה

קל לי יותר להתמודד עם זמנים קשים כשאני מאפשרת לעצמי את המרחב לשקט ומדיטציה.

אחרי שייצרתי לעצמי את המרחב הזה של 'להיות' יחד עם המוסיקה המתאימה, בפינה שנעים לי בה עם כל האבנים שלי, על הכרית שעל הרצפה, ישובה בישיבה מזרחית, אני חשה כמעט מיידית בהבדל שחל בי. משהו בי משתנה ומשתתק, מפנה מקום...

מהמקום החדש הזה אני מתחילה להצליח לנתק את עצמי ממצב רגשי קשה בו הייתי, כדי לראות מה הביא אותי לשם ואיך אוכל לשנות דברים לטובתי. גם המוסיקה עוזרת לי. למעשה, המוסיקה ניחנה באנרגיה עוצמתית שיכולה לרומם אותנו במהרה, אם נאפשר לזה לקרות כמובן.

אני מאמינה שהרוב מותנה ברצון שלנו, לפעמים אנחנו נקשרים לרגשות מסוימים שמזינים את האגו שלנו ומרעילים אותנו. כדי להתפטר מהרגש הזה עלינו לרצות לשחרר, וזה יכול להיעשות על ידי התנתקות מהדרמה ופשוט להתבונן. היופי הוא שלא צריך לעשות הרבה. הדברים נעשים מאליהם.

מה זה אומר? זה אומר בשלב ראשון פשוט לשבת בשקט ובעיניים עצומות (יש להשתדל לשבת עם עמוד שידרה זקוף) להקשיב למוסיקה שמתנגנת לה ברקע, להקשיב לגוף שלנו ולפעימות הלב שלנו ולתת לכל מה שבא, כל המחשבות, לבוא, ולנסות להקשיב ולצפות מבפנים במתחולל.

בשלב שני, כשאנחנו מרגישים שיש רעש ששוטף אותנו מבלי משים ומטביע את המתבונן שבתוכנו לתוך מערבולת המחשבות, נקרא ל'שוטר הפנימי' שיבוא ויעשה שם סדר. השוטר הוא המודעות שלנו שבאה ומנחילה סדר בכאוס של המחשבות הבלתי נשלטות. הרעיון הוא ללמד את המיינד, הראש שלנו, להיות תחת השליטה שלנו ולא להיפך. אז למשל השוטר הפנימי יחליט להתחיל לדמיין דברים מרגיעים כמו אור בוהק ששוטף אותנו מבחוץ ומבפנים, או למשל נדמיין שאנחנו צפים מעל מי נחל או ים שקט ומרגישים את קרני השמש שמלטפות. נסו רגע עכשיו, תוך כדי עצימת עיניים....

פתאום יש תחושה שונה של הרגע. פתאום גם יש מודעות לנשימה. פתאום אנחנו מבינים עד כמה אנו מאומנים בלהבליע את הרגע ולהריץ את החיים כמו סרט נע בלי פסיקים ובלי נקודות.

בשלב הבא, כשאנחנו מרגישים את השקט שוטף אותנו מבפנים, אנחנו יכולים לשאול את הקול החכם הפנימי שלנו שאלות פתוחות ולחכות. לעיתים נתחיל לראות מראות, צבעים, תמונות. לפעמים עולים זיכרונות קרובים או רחוקים ורגשות מתלווים לאותם מראות. הזמן מאבד שליטה ואנחנו יכולים למצוא את עצמנו במסע עמוק ומופלא של 'הוויה' גם מבלי לראות או לשמוע או לחוש דבר. לפעמים זה פשוט ש ק ט......

נוכל להרגיש ברגעים מיוחדים שכאלה שהלב נפתח ורוצה להביע את עצמו על ידי הזלת דמעה והרי זו ברכה לנשמה. לפעמים נתרגש ונחוש בצמרמורות. הגוף מתעורר, הרגשות העמוקים גם מצטרפים לאותה חווית ההתעוררות. כל תא ותא בגופנו מתחיל לקבל אישור להבעה. התחושה נפלאה. קסם קורה. נכנסת השלווה.

אפשר לשהות שם ככל שנחפוץ. המקום הזה מביא אותנו למפגש עם גלי אלפא המבריאים כשאנחנו במצב של שינה, אלא שכאן אנו במצב של ערות עמוקה. ככל שנרגיל את עצמנו להיכנס לאותו מצב מדיטטיבי, כך נגלה שההתנהלות שלנו בחיים מתחילה להשתנות לטובה.

המדיטציה היא סוג של ספורט שמתרגל את המוח כשריר. אותו שריר הולך ומתחזק ככל שנאמן אותו. הכניסה למדיטציה מעלה את רמת האושר שלנו, מגבירה את יכולת הריכוז שלנו, ממקדת, מרגיעה, מסייעת לנו בשליטה עצמית ובשליטה במצבים מאתגרים, משפרת את איכות השינה ומגבירה את האנרגיה הכללית. כל זה כמובן מביא לשיפור הבריאות, ליתר שימחה ולתפוקת עבודה מוגברת.

המדיטציה אם כן אולי נראתה לי קשה בהתחלה, אבל מאוד משתלמת. ההנאה מהר מאוד תופסת את מקום הקושי, סוג של התמכרות טובה (בדומה לספורט). וכמו בכל מצב של התחדשות, פתאום אני יכולה להבחין בכל חלקי הפאזל מתחברים לתמונה ברורה, מערכות יחסים משתפרות, אחרות נושרות כמו עלה יבש. יש פחות רעש מסביבי ובתוכי, פחות קרעים והפרעות, יותר אנרגיה בונה. אז שיהיה בהנאה.

טליה רוזן - אימון לנשמה מדריכה לדמיון מודרך, מאמנת ומלווה רוחנית לנשים בכלל ולסובלות מקרוהן וקוליטיס